כיצד אמנות הפופ סללה את דרכה
By asaf_admin
More
תמיד שמעתם את המונח "פופ ארט" ולא ידעתם בדיוק מה עומד מאחוריו? אנחנו כאן כדי לתת לכם רקע על כל מה שקשור לאמנות הפופ!
VIENNA, AUSTRIA – AUGUST 20, 2015:
Andy Warhol Mao Tse-Tung Paintings At Albertina Museum In Vienna.
VIENNA, AUSTRIA – AUGUST 20, 2015:
Andy Warhol Mao Tse-Tung Paintings At Albertina Museum In Vienna.
פופ ארט, או בקיצור "אמנות פופולרית", הוא זרם אמנותי שהחל בבריטניה ובארצות הברית באמצע עד סוף שנות ה-50. המטרה המרכזית של הזרם הייתה לאתגר את המסורות של האמנות הקלאסית. דימויים מהתרבות הפופולרית, כמו גם אובייקטים חזותיים שמוכרים להמונים, היו נקודת מיקוד עיקרית ביצירות אלו. השימוש בדימויים מעולם הפרסום, חוברות קומיקס ואובייקטים יומיומיים שיוצרו באופן המוני היו לרוב במרכז תשומת הלב של העבודות. המטרה בשימוש בדימויים מהתרבות הפופולרית, בניגוד לתרבות האליטיסטית, הייתה להדגיש את האלמנטים הבנאליים, השגרתיים וה"קיטשיים" של כל תרבות, תוך שימוש באירוניה.
In North America, the origin of pop art had developed differently from the way it had developed in Great Britain. In the United States, pop art was a response by artists, who wanted to mark a return of edgy compositions and representational art. The use of impersonal, mundane reality, irony and parody was in order to detach personal symbolism and looseness of the abstract expressionism movement.
בצפון אמריקה, מקורות הפופ ארט התפתחו באופן שונה מזה שהתפתח בבריטניה. בארצות הברית, הפופ ארט היה תגובה של אמנים שרצו לחזור אחורה ביצירת קומפוזיציות נועזות ואמנות ייצוגית. השימוש במציאות היומיומית, באירוניה ובפרודיה נועד לנתק את הסמליות האישית והספונטניות של תנועת האקספרסיוניזם המופשט. בכך, הפופ ארט באמריקה הציג עמדה מנוגדת לתנועות אמנותיות קודמות והתמקד באובייקטים יומיומיים ובמציאות אובייקטיבית.
מנגד, מקורות הפופ ארט בבריטניה שלאחר המלחמה היו יותר אקדמיים, אם כי עדיין שמרו על רמזים של אירוניה ופרודיה. בבריטניה, האמנים התמקדו בדימויים הדינמיים והפרדוקסליים של תרבות הפופ האמריקאית, שראו בהם מכשירים סמליים חזקים ומניפולטיביים שהשפיעו על דפוסי החיים, תוך שיפור הרווחה של החברה. העבודות הראשונות של הפופ ארט הבריטי הושפעו מרעיונות תרבות הפופ האמריקאית, כפי שזו נצפתה מרחוק. הפופ ארט שאב השראה ממקורות רבים, ונתפס כהמשך של הדאדאיזם (תנועה אמנותית של האוונגרד האירופי בתחילת המאה ה-20). למרו ששתי התנועות חקרו נושאים דומים, הפופ ארט החליף את הדחפים ההרסניים, הסאטיריים והאנרכיים של תנועת הדאדא באישורים מנותקים לאובייקטים של תרבות ההמונים.
פופ ארט לעיתים קרובות משתמש בדימויים שנלקחו מעולם הפרסום, תוויות מוצרים ולוגואים.
פופ ארט הוא השתקפות של החברה שבה אנחנו חיים, מראה לחיים שאנחנו מנהלים. הוא נשען על אירוניה וביקורת כלפי עולם הצריכה המוגזמת שבו אנו חיים.
אנדי וורהול השתמש באיקונוגרפיה של מותגים גדולים שמייצגים את תרבות הצריכה המוגזמת האמריקאית. הוא יצר הדפסי משי כדי להדגיש את רעיון הייצור ההמוני. בסדרת הדיוקנאות שלו, שבה יצר הדפסים של שמות מפורסמים מתרבות הפופ, הוא הציג את העובדה שגם הסלבריטאים הללו הם תוצר של תרבות הצריכה.
הרפרודוקציות המובנות של רוי ליכטנשטיין מקומיקס שימשו בנקודות צבע ובגוונים שטוחים, בדומה להדפסים מסחריים. הוא הרבה להציג נשים כפי שהן הופיעו בעולם הפרסום – חלשות ותלויות בגבר. השימוש באירוניה בעבודותיו שימש כאמצעי ביקורתי כלפי העולם ותרבות הצריכה.
רוב האמנים של זרם הפופ ארט שאפו לגישה חברתית ופחות. אישית בעבודותיהם. עם זאת, כמה דוגמאות לפופ ארט היו לא כל כך עדינות בביטוי הביקורת החברתית שלהן.
הפופ ארט האמריקאי לרוב היה בעל מסר, אנונימי ואגרסיבי, לעומת זאת, הפופ הבריטי היה יותר סובייקטיבי , והביע גישה רומנטית למדי לתרבות הפופ, בעיקר בגלל המרחק ממנה. אמני הפופ הבריטי נטו לעסוק בטכנולוגיה ובתרבות הפופ בעיקר כנושאים, אפילו כמטפורות, בעוד שכמה אמני פופ אמריקאיים נראה שהם חיו את הרעיונות הללו. למשל, הסיסמה של וורהול הייתה: "אני חושב שכל אחד צריך להיות מכונה," והוא ניסה באמנות שלו לייצר עבודות שמכונה הייתה יכולה ליצור, אפילו נתן לשם הסטודיו שלו – "המפעל".
הציבור, בתחילה, לא לקח את הפופ ארט ברצינות, אך לבסוף הוא זכה לקבלה ביקורתית כזרם אמנות המצביע על החברה המתקדמת טכנולוגית ומכוון לתקשורת המונית במדינות המערב. עד סוף המאה ה-20, הפופ ארט הפך לאחד מזרמי האמנות המוכרים ביותר.
כפי שאנחנו רואים את זה, הפופ ארט הפך לאבן דרך לאמנות הפוסט-מודרנית שבאה לאחר מכן. ב-Chat des rues, אנחנו תמיד מחפשים אמנות חדשה ואמנים בעלי רעיונות הוויזואליים והקונספטואליים שהפופ ארט הציג לעולם לפני כל כך הרבה שנים.
כיצד אמנות הפופ סללה את דרכה
עשרת הערים הנבחרות עם אמנות הרחוב המרשימה ביותר
